סוד הגן הנעלם

חמש שנים עברו על דן עברו בריקודים...
על הבן שלי עברו רק 7 חודשים, בריורים, חיוכים והתהפכויות, אבל אין בכוונתי לחכות 5 שנים עד שאשים אותו במסגרת. המחשבה על חזרה לשגרה קוסמת לי יותר מחופשה בתאילנד, ואחרי המון רגשות אשם ושיחות נפש עם עצמי הבנתי שאני לא אהיה אחת מאותן האימהות שמבלות שנתיים בבית וחיוך מרוח על פניהן. אולי זה אומר שאני לא אמא מספיק טובה, אבל זה אומר שאני אחייך אליהם יותר בשעות שבהן אהיה איתם.
עכשיו נשאלת השאלה הגדולה: משפחתון או גן? האם אני מעדיפה שהוא יהיה עם עןד 3 ילדים מנוזלים או עשרה. ואל תאמרו לי שבמשפחתון טוב הם לא מנוזלים. אני הבחנתי בעובדה לגבי העניין הזה. עובדה שהכונה גם לגבי גנים וגם לגבי משפחתונים: אם את מודיעה מראש שאת מגיעה - הם לא מנוזלים. אם את מגיעה בהפתעה - הם מנוזלים. לא שנזלת זה כל כך רע, זו פשוט פרזנטציה לא מחמיאה.
אז במשפחתון הוא יהיה בבית עם עוד 3 ילדים בלבד, אבל עם מטפלת אחת. ואני לא יכולה להפסיק לעסוק בשאלה: ואם יהיה לה קקי? מה קורה עם 4 ילדים אם המטפלת צריכה לשירותים ולא לפיפי קצר?
בגן הוא יהיה עם יותר ילדים, אבל לפחות 2 מטפלות, כך שהיחס בין הילדים למטפלת נשאר, אבל יש לה אפשרות לא להתאפק עד ארבע אחה"צ.
מבחינת מחיר יש הפרש של כ 400 ש"ח. לא ממש משמעותי...
מבחינת הוירוסים - לדעתי יש בכל מקום...
אז מה המסקנה? כל מקרה לגופו. בשבוע שעבר ראיתי משפחתון אחד וגן אחד. שניהם לא נראו לי, למרות שמפלס הנזלת לא היה משמעותי.
היום אני הולכת לבדוק עוד גן. תאחלו לי בהצלה.. סליחה... בהצלחה

פעם קראו לי בשם

כן, פעם קראו לי בשם שלי. שם שנתנו לי אמי ואבי באהבה כה רבה כשנולדתי.
היו לי גם כינויי חיבה וכינויי גנאי, אבל בעיקר קראו לי בשמי.
אומרים שאדם יגיב הכי מהר למשמע שמו. מה שאומר שאם יצעקו "שריפה" נגיב נניח תוך 3 שניות,
אבל אם יצעקו "מיקה" נגיב תוך שניה. מי שאמר את זה לא היה אמא.
כשאת אמא את מגיבה קודם כל לשם של הילדים שלך, אחר כם לשם שניתן לך: "אמא של..."
ורק אז לשם שלך.
אז מי אני? אמא של...? או קודם כל אני?