עוד שעה מתחילה שנה חדשה ועוד שעה ויום אני חוגגת יום הולדת.
כל שירי יום ההולדת מסתובבים לי בראש (חוץ מ"איפה העוגה" שאותו אני מחרימה) מסתובבים בין המחשבות של "עם מי לחגוג ואיך" ובין המחשבות של "מס – הולדת הפוך". דורש הסבר? אז אסביר: בתור אם ורעיה בישראל, זה מתבקש שאחגוג עם המשפחה או בן הזוג במסעדה. מנה ראשונה סלט כאילו אני שומרת דיאטה, מנה עיקרית של סטייק סינטה וקינוח משותף , מלווה בבקבוק יין אדום מאמצע הרשימה, כדי שלא יהיה יקר מדי וכדי שהמלצרית לא תעלה על זה שאני תפרנית. זה יכול להיות נחמד , לא? כן.. אבל בתור אחת שרואה את גיל ארבעים באופק הלא מאוד רחוק, אני שואלת את עצמי עוד כמה ימי הולדת יהיו לי כדי לצאת עם חברות וללבוש מחשוף מבלי להסתיר אותו בצעיף, לעשן בלי להוציא את היד מהחלון של המטבח, להרגיש נשית ומתוחכמת ולא להאכיל אנשים נוספים בין ביס לביס? הרי ת'כלס אני תמיד אוכל לצאת עם המשפחה למסעדה ומקסימום להזמין פירה.
עכשיו מגיע העניין של המיסוי ההפוך: כשהייתי קטנה יום ההולדת לווה באפקטים מרובים, ביניהם: עוגת שוקולד, ילדים שמנסים נואשות להכניס נר לבקבוק ולרוץ עם כפות ותפוחי אדמה בפה, כיסא מקושט , זר פרחים, ומתנות. הרבבה מתנות. בגיל 8 הפסיקו להרים אותי על כיסא, ואני באמת מעריכה את העובדה שהם החזיקו מעמד עד אז (ומי שמכיר אותי יודע שאני לא בחורה קטנה, וגם לא הייתי ילדה שקופה), עוגות השוקולד נעלמו בתקופת החצ'קונים, והמתנות הרבות נעלמו עם סיום לימודי בתיכון (כי מסתבר שמהצבא להביא פרח ולתת נשיקה זה מספיק), זר הפרחים אבד לי בדרך לגיל 21 וזה לא בגלל שהגעתי לירח, למרות שהראש נותר בעננים.. ונשארתי עם SMSים ואימיילים וכמה שיחות טלפון, שלרובן אני לא מספיקה לענות במירוץ היום-יומי של עבודה – ילדים – בית – שינה.
אז עכשיו בגיל .... 36... (הנה. אמרתי את זה.) אני יודעת שהחיבוק הכי מדהים יהיה מהבת שלי ואולי אפילו אקבל איזו נשיקה רטובה מהקטנצ'יק שתמלא אותי בחום ואהבה. אני יודעת ש36 זה ה 26 החדש (כן, בסדר...), אני מבינה שהספקתי הרבה, ויצרתי, ועשיתי, ובניתי..
אבל אני רוצה לחזור ליום אחד להיות בת 20. לקחת יום חופש, לראות סרט צרפתי ולצאת באמצע, לבלות ולשתות בלי לנהוג הביתה. יום אחד. ואז אח"כ לקום שוב אל הגיל הנוכחי, לקום בשש וחצי בבוקר, לארגן את הילדים, לנסוע לעבודה, להיות המורה , לאסוף מהגן, לשחק עם המקסימים שלי, לאכול רבע ארוחת ערב ולהירדם בתשע על הספה ולחלום על גיל 20.
